וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב

רבינו האור החיים הקדוש שואל שאלה עצומה, שלכאורה צריך ביאור, שהיה לו למשה רבינו להקטין את החטא ולהליץ זכות, והאיך אומר שעם ישראל עשו 'חטאה גדולה'???

ומפרש רבינו הקדוש על פי מה שאמרו חז"ל במסכת סוטה (ג' א') 'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות', והוא 'חסרון בנפש' שנחסר להם חלק מהארת הנפש, כי 'חטא' הוא מלשון 'חסרון'.

וזה הפירוש 'חטא העם הזה חטאה גדולה', שנחסר להם מהארת הנפש שלהם, וזה מה שגרם להם שעשו אלוהי זהב.

והוסיף רבינו הקדוש וזה לשונו: וזה הוא אחד מהטענות שבהם יזכה האדם ליום הדין, כי בעשותו החטא לא היה דעתו שלם, והגם שיענש על אשר גרם לעצמו החסרון במחשבת הכיעור, אף על פי כן לא ידמה לאם יהיה נידון על מעשה הרע בדעתו השלימה, וזה אחת מן הטענות שאפשר לזכות בהם ביום הדין. עד כאן לשונו.

[אור החיים כי תשא פרק לב פסוק לא]